ריטרגטינג: איפה זה מחזיר כסף ואיפה זה סתם מציק

ריטרגטינג מקבל את הקרדיט הזול בכל חשבון: הוא פונה לאנשים שכבר מכירים אותך, ולכן העלות להמרה שלו תמיד תיראה טוב יותר מקהל קר. זה גם הדבר שגורם לאנשים להסיק ממנו מסקנה שגויה ולהעביר אליו יותר תקציב ממה שהוא יכול לעכל.

הריטרגטינג לא יצר את הביקוש

מי שנכנס לאתר שלך אתמול הגיע לשם ממשהו. בדרך כלל מקמפיין הקהל הקר שלך. כשאתה מזיז תקציב מהקהל הקר לריטרגטינג, אתה מייבש את המקור שמזין את הקהל שאתה מפרסם אליו. אחרי שבועיים הקהל נגמר, התדירות עולה, והעלות שהייתה נהדרת מתחילה לעלות.

ריטרגטינג הוא לא ערוץ. הוא הקצה השני של אותו קמפיין.

כלל אצבע פרקטי: הריטרגטינג מקבל חלק קטן מהתקציב, והוא נגזר מגודל הקהל ולא מהעלות להמרה שלו. קהל של 2,000 אנשים לא צריך 3,000 ₪ בחודש — הוא יראה את המודעה שלך שבע פעמים ויתחיל לתעב אותך.

חלוקת הקהל לפי מה שהוא עשה, לא לפי כמה זמן עבר

רוב החשבונות מחלקים לפי חלונות זמן: 7 יום, 14, 30. זה חילוק לפי טריות, לא לפי כוונה. חלוקה שימושית יותר:

השורה החמישית היא זו שנשכחת. לקוח שהשאיר פרטים וממשיך לראות את מודעת ”השאירו פרטים” מקבל את הרושם שאף אחד לא ראה את הפנייה שלו.

תדירות: איפה זה מתהפך

אין מספר אחד שנכון לכל תחום, אבל התנועה קלה לזיהוי בדוח. תסתכל על תדירות מול עלות להמרה לפי שבוע. הנקודה שבה התדירות ממשיכה לעלות והעלות להמרה גם עולה היא הנקודה שבה אתה משלם על שחיקה.

• הגדר מגבלת תדירות בקמפיין ריטרגטינג, לא רק בקהל קר.
• החלף קריאייטיב לפי תדירות, לא לפי לוח שנה. אותה מודעה בפעם החמישית היא מודעה אחרת.
• הגדר חלון זמן שנגמר. מי שביקר לפני 90 יום ולא עשה כלום כנראה לא הלקוח שלך.
• הוצא רוכשים ופונים מכל קהל ריטרגטינג. זה שדה אחד בהגדרות ואף אחד לא ממלא אותו.

מה עושים כשהקהל קטן מדי

עסק עם 300 מבקרים בחודש לא יכול להריץ ריטרגטינג משמעותי, ואין טעם לנסות. שם הכסף הולך לקהל קר עד שיש נפח. ריטרגטינג מתחיל להיות רלוונטי כשיש מספיק אנשים כדי שמטא תוכל לחלק חשיפות בלי לחזור על עצמה — ובפועל זה מתחיל בכמה אלפים, לא בכמה מאות.